הדת בשירותה של הרוח

זו שאלה שמעסיקה המון אנשים וגם אותי.
נתחיל בזה שהדת היא בשירות הרוחניות.
מה זה אומר? 
הדת היא מערכת של חוקים שנועדה לעזור לאדם לשלב אורח חיים רוחני בתוך השגרה הגשמית שלו. 
האנושות במימד הקודם לא הייתה פתוחה לחקר רוחני. 
האנשים, עובדי כפיים לרוב, ידעו לחיות על פי החושים הארציים שלהם. 
מה שלא רואים בעיניים לא קיים. 
הם היו עסוקים בהישרדות, בבנייה, ולא היה מקום לשאלות עמוקות ורוחניות. 
ופה נכנסת הדת –
הבורא מניח לאנושות כלי דרכו הם יוכלו לחיות אורח חיים רוחני בתוך מציאות ארצית וגשמית,
מבלי שיהיה צורך לשאול שאלות עמוקות ולפנות זמן ומשאבים להתפתחות רוחנית.

כשאני שומעת משפטים כמו "הדת היא כת" ועוד כאלה שפוגעים בשמה, 
אני מתכווצת. 
נתחיל בעובדה שמליוני אנשים בוחרים בדת, האם זה הופך אותם לפחות טובים?
חס וחלילה.
נמשיך לזה, שאם הבורא הניח לנו כלי מסויים – כנראה שהוא נכון עבורנו בצורה כזו או אחרת. 
כל דבר שקיים במציאות שלנו הוא פרי יצירתו של הבורא. 

אז איפה הבעיה? 
הבעיה היא בתרגום שלנו, בפרשנות שלנו לדברים. 
האמת היא, שהבעיה מתחילה ונגמרת בבני אדם. 
אנחנו אלו שמכניסים אגו,  ושליטה  למציאות שמונחת לנו. 
אנחנו אלו שחושבים שאנחנו יודעים טוב יותר, שהדרך שלנו היא הנכונה ביותר. 
אני יודעת שזה נשמע כמו ביקורת על המין האנושי (טוב נו… אולי קצת) 
אבל זאת באמת לא הכוונה, כי כך ברא אותנו הבורא. 
הבורא בנה בנו חלקים שונים שחלקם ארציים ומונעים מאגו ואחרים אלוקיים ומונעים מאהבה. 
המטרה שלנו היא להתעלות מעל היצר, מעל האגו ולהתחבר לחלק האלוקי שבנו. אבל זה כבר לפוסט אחר.

לענייננו, 
בני אדם תירגמו לא נכון את הכלי שנתן לנו הבורא, ולאט לאט נוצר מצב של תודעת פחד.
אפשר לראות דתיים רבים שמפחדים, פחד אמיתי, להדליק את האור בשבת, למשל. 
ברגע שמעורב פחד במציאות שלנו, מתקיימת סתירה פנימית בתוכנו ואנחנו לא נצליח לחיות חיים רוחניים באמת. 
היום, בעולם המודרני, המודעות הרוחנית עלתה והאנושות מתחילה לסגל הוויה חדשה. 
בעולם הרוחני נקרא לזה "תקופת התעוררות". 
אנחנו שמים לב שיותר ויותר אנשים לא מוכנים לחיות את חייהם על אוטומט. 
הם מתחילים לפקפק במציאות עליה גדלו, הם יוצאים מעצמם, שואלים שאלות עמוקות ומבקשים לקבל תשובות. 

מתוך אותו מקום של חקירה רוחנית, "המתעוררים" מאמצים אורח חיים רוחני,
שואפים להידמות לבורא ומשתדלים יום-יום לעשות עבודה רוחנית עם עצמם – להעלות את הרוח מעל החומר. 
יש שיגידו שזוהי החזרה בתשובה. 
אותם אנשים יכולים לחיות ולדעת את ה' בידיעה ואמונה שלמה, אך הם מודעים לכך שניתנת להם זכות בחירה מלאה,
והם בוחרים שלא להיות כבולים לתכתיבים או מסגרת כזו אחרת. 
הם לוקחים מהעולם הדתי מנהגים מסויימים שהם מוצאים כי נכונים עבורם, ומה שלא הם לא מכניסים למעגל שלהם. 

חשוב לי להבהיר שדעתי היא שאין פה טוב ואין רע. 
אין דרך אחת טובה יותר מאחרת. 
יש כלים ודרכים שונות ואחרות ללכת בהן, וכל אדם זכאי ורשאי לבחור במה שנכון עבורו.
ובסופו של דבר, המטרה המזוקקת והטהורה היא אותה מטרה- להידמות להתקרב לאור העליון.