בשנתיים הראשונות של הקשר הייתי הרבה יותר קלילה. שחררתי את השליטה. נתתי לו בקלות את המרחב להוביל, לקבל החלטות מבלי הצורך הכפייתי להיות מעורבת. הוא הרגיש מוערך. גבר, במלוא מובן המילה.  ואז הגיעו האירוסין, ואחריהם ההכנות לחתונה. ופתאום אני הופכת לאישה לחוצה. ביקורתית ושתלטנית. על כל דבר היה לי מה להעיר. בקיצור, הפכתי להיות כל מה שסלדתי ממנו באישה.  על כל דבר הייתה לי הערה.מה השתנה? למה…

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהחלטתי לנסוע בשבת. זה היה מפחיד, חשבתי שאלוהים הולך להעניש אותי.אני זוכרת את הפעם שהדלקתי קומקום בשבת וגיליתי שפשוט לא קורה כלום. זה גרם לי עוד יותר להעמיק בשאלות ולרצות לקבל תשובות.האמונה שלי התערערה, כי כל מה שאני מכירה פשוט השתנה.  זה פתח אותי למסע חדש שנקרא: עצמאות רוחנית. במסע הזה, האמונה…

גדלתי בסביבה מאוד ביקורתית. לכל אחד יש מה לומר. אני חושבת שבמקום מסוים, זה שיעור של כולנו בתור ישראלים. החום של ישראל, יש בו המון פלא. מדינה קטנה שכולם תמיד איכשהו מכירים את כולם. החיסרון הוא שכל אחד דוחף את הדעות שלו במקומות שהוא אפילו לא נשאל. ואני מאמינה שהם באמת רוצים בטובתי, הם חושבים…

בשנות הילדות המוקדמת שלי קיבלתי חינוך דתי.אמנם גדלתי בבית חילוני אבל מסיבה לא ברורה החליטו להכניס אותי למסגרת דתית עד כיתה א'.התדמית שקיבלתי בכל הנוגע לאלוהים היא איש מבוגר, עם זקן לבן ארוך ומקל ביד.האדם הזה יכול לכעוס עליי כשאני עושה משהו אסור, ויכול לשמוח כשאני עומדת בתכתיבים שלו.הדביקו לדמות הזאת תכונות אנושיות כמו כעס,…

אנחנו צריכים הרבה אומץ כדי להתבונן בחיים שיצרנו לעצמנו,בכל מה שהשגנו עד היום.התבוננות מצריכה מאיתנו כמויות של כנות שלעיתים היא אכזרית. מה שמוביל אותי להתבונן על חיי בתקופה האחרונה היא תחושת האבדון שמלווה אותי.כולנו נחווה את התחושה הזאת בחיים הגשמיים, לפחות פעם אחת.בעולם שמעודד אותך להיות כל מה שהוא לא אתה, קשה שלא לחוות את…