נחשפתי אל עולם הרוח בתחילת שנות העשרים.
אני זוכרת ששיתפתי חבר שהיה קרוב, שאני רוצה ללמוד תיקשור.
מיד נשטפתי בגל של ביקורת ושיפוטיות:
"את מתדרדרת".
אלו היו המילים של מי שהחשבתי אז כחבר.
בכנות, בתחילת דרכי הביקורת השפיעה עליי ועיכבה אותי לחיות את חיי בבחירה מלאה.
לקח לי זמן לגבש את הזהות שלי, את הפנימיות שלי.
זה תהליך ארוך, לנקות מעצמי את כל הדברים שחשבתי שהם אני
ולהתחבר למשהו חדש, הדמות שבאמת בחרתי להיות.
אני לא מאשימה את הסביבה, ההיפך.
היום אני יודעת שהיא שיקוף מצוין למה שחי אצלי בפנים.
הביקורת ששמעתי בתחילת דרכי וערערה אותי היא הייתה
בדמות שליח של בורא עולם, שבא להראות לי:
"הינה ילדה, יש לך נקודה לתקן."
אז תיקנתי.
תיקנתי את הביקורת שלי לעצמי, 
תיקנתי את חוסר הקבלה שלי כלפי עצמי,
תיקנתי את הפחד שלי מלהיות מי שאני רוצה להיות.
ככה אני, מתקנת ומחכה לשיעור הבא. (תודה ל-ה')

מאז, לא רק שלמדתי תיקשור על אפו ועל חמתו של החבר הקרוב,
הכנסתי אל חיי גם את הנומרולוגיה, טארוט, פסיכולוגיה,
פסיכותרפיה הרוחנית והזרועה עוד נטויה.
אני תלמידה נצחית של הרוח ומה שאני רוצה לתקן בעולם (בצניעות גדולה) 
זה את הבורות שיש לאנשים כלפי עולם הרוח.
אני מאמינה שברגע שאנשים יתחברו בחייהם אפילו ל- 10% של רוחניות,
העולם שלנו יראה טוב יותר, משמעותי יותר.

חשוב לי להדגיש שאני לא אדם דתי.
אמנם יש לי רקע, שמרתי שבת בעברי אבל היום אני מחוברת
לעולם הרוח מתוך הוויה, דרך חיים, אמת, חקירה.
יש לי רוח שמבקשת להיות חופשיה, בלתי ניתנת לחוקים,
מסגרות, הגבלות.
אני לא מתחברת לדברים "שאני צריכה לעשות".
בעיניי הדת המדהימה, היא כלי בשירות הרוח-
אבל לא מתאימה לכולם. ועוד אדבר על כך הרבה.

אני מעבירה אליכם בפלטפורמה הזו, 
את יומן המסע האישי שלי בדרכי הרוחנית. 
הכאב שבי, השמחה שבי, את החוויות שעיצבו אותי
ואת החיבור שלי לאלוקות.

באהבה,
רון.